הסוד אתר הסוד הישראלי
פעולת הדיבור, הינה פעולה שגורה המתבצעת, לרוב, ללא כל קושי. כבר מיומנו הראשון (ויש שיגידו שגם מרחם אימנו) אנו נחשפים לשפה הסובבת אותנו. הבכי הראשון שלנו הוא אמצעי התקשורת שלנו עם אמנו והסובבים אותנו. עם הזמן אנו לומדים להגיד הבהרות שלאט לאט הופכות למילים. השפה הינה דרך התקשורת שלנו עם הסביבה. אולם למילים ישנה משמעות יותר חזקה, המילים הן בעצם האפשרות שלנו ליצור. המחשבות שלנו בנוייות ממילים, ומילים אלו מפורשות לסמלים (חפצים, הרגשות, שמות ועוד…)
מקורה של המילה קדום לבריאת העולם, שכן העולם נברא באותות – אותיות, מילים. דוגמא לכך ניתן לראות בספר בראשית א':
"ויאמר אלוהים, יהי אור; ויהי-אור" פסוק ג'
“ויקרא אלוהים לאור יום, ולחושך קרא לילה" פסוק ה'
“ויאמר אלוהים, תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו-ארץ, למינה" פסוק כ"ד
“ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" פסוק כ"ו
העולם כולו נברא במילים. אלוהים יצר את העולם באמצעות המילים. מפסוק כ"ו "ויאמר אלוהים, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" משתמע כי גם האדם התברך ביכולת היצירה, שכן נבראנו בצלמו ובדמותו של האלוהים.
כשאנו מדברים עם מכרים, לרוב, איננו מיחסים חשיבות למילים בהן אנו משתמשים. הרבה פעמים נמצא עצמנו אומרים "כואב לי הראש ולא ניראה לי שזה יעבור גם בעוד שלושה ימים", “הילד שלי כל הזמן בוכה, אני כבר לא יודעת מה לעשות", “אני כבר יותר מחודש מחפשת עבודה, בשום מקום לא רוצים אותי". במשפטים אלו אנו בעצם קובעים עובדה, יוצרים אותה באמצעות המילים שלנו:
“כואב לי הראש, לא ניראה לי שזה יעבור גם בעוד שלושה ימים" – נכון, כרגע כואב הראש, מדוע לקבוע שגם במשך השלושה ימים הקרובים הוא יכאב?
“הילד שלי כל הזמן בוכה, אני כבר לא יודעת מה לעשות" – הילד בוכה זהו מצב נתון. מדוע להחליט שאיננו יודעים מה לעשות בנידון? מדוע להרים ידים?
“אני כבר יותר מחודש מחפשת עבודה, בשום מקום לא רוצים אותי" – ברגע שאנו מחליטים שבשום מקום לא רוצים אותנו, אזי בשום מקום לא ירצו אותנו.
אולם שאלת השאלות היא מאיפה נובעת הרגשת השלילות? מאיפה מגיעות המחשבות השליליות?
עם השנים השימוש במילים הפך להיות שגרתי. כלומר, אנו לא מיחסים חשיבות למילים בהן אנו משתמשים וכך בעצם מחליפים להן את המשמעות. דוגמא יפה לכך ניתן לראות בביטוי "חבל על הזמן" בביטוי זה אנו משתמשים כרגע, במודע, במשמעות חיובית.
“אתה הולך לסרט הזה? חבל לך על הזמן!” במשפט זה אנו בעצם רואים כפל משמעות, האם הסרט טוב ומומלץ לראות אותו, או אולי זהו סרט גרוע, שחבל לבזבז את הזמן שלנו שם?
המודע שלנו מנתח את המשמעות לפי האדם שמסר אותה, לפי הבעות הפנים, לפי טון הקול שלו ועוד. אולם, כשמידע זה עובר לתת מודע שלנו, התת מודע שלנו לא יודע, כמו המודע, לפרש את המשמעויות השונות של הביטוי, אלא נותן לו את המשמעות של המילים: המילה "חבל" הינה מילה שלילית, ולכן, משמעות הביטוי היא שלילית.
שימו לב, בעוד שהמודע מסיק מסקנות ומנמק אותן, התת מודע מקבל את הרשמים שלנו והוא לא מתדיין איתנו עליהם ולא חולק עליהם. המחשבות שלנו, מתבצעות בחלק המודע, כל מה שאנו חושבים עליו שוקע למעמקי התת מודע שלנו.
התת מודע שלנו הוא הגורם לנו לפעול. הוא בעצם מכיל את היצרים והדחפים של האדם (לפי פרוייד). תת המודע שלנו מורכב מסמלים אותם אנו אוספים במהלך חיינו, סמלים אשר לרוב מפורשים כמילים. ברגע שמגיע לתת מודע רעיון, הוא מתחיל להוציא מהכוח אל הפועל, וינסה להגשימו.
למילה יש כוח מאוד חזק, כוח המשפיע על המחשבה שלנו ועל חיינו בפרט. למילה יש כוח יצירה, השתמשו בכוח זה בצורה הנכונה וצרו לעצמכם את העולם לו אתם שואפים.